הקריירה התזמורתית שלי התחילה דווקא מכלי נשיפה. ניגנתי מספר שנים בתזמורת הנוער של חולון באלט ואחר כך בקרן יער. ובמקביל הייתה בבית הספר התיכון תזמורת קאמרית שהשתתפתי בה עם הכינור. מן קצר לאחר מכן הצטרפתי לתזמורת הגדנ"ע, השקעתי בכינור, נטשתי את הקרן וביליתי שם קטע נפלא מנעורי.

בצד האהבה העזה למוסיקה, הייתי מאוהב גם במטוסים ונהגתי לרכב על אופניים לקרבת המסלולים של נתב"ג ולצפות שעות בהמראות ונחיתות. לקראת הצבא החלטתי שהנדסה אווירונאוטית תהיה הקריירה והמוסיקה תהפוך לתחביב. וכך הגעתי לטכניון לעתודה האקדמאית, וניגנתי כל אותה תקופה בתזמורת הטכניון בניצוחה של דליה אטלס. לאחר הצבא עבדתי בתעשייה האווירית בפיתוח כלי טייס במשך 40 שנה עד פרישתי לפנסיה.

בכל אותה תקופה שמרתי על רצף נגינה כשאני מנגן בכל תזמורת חובבת שקמה ברחובות, כולל התזמורת של אבנר בירון, שהייתה בהתחלה תזמורת חובבים והפכה, לאחר התמקצעותה לקאמרטה המהוללת. לאחריה הקמנו ברחובות את התזמורת בה אני מנגן עד היום – תזמורת קלאסיקה רחובות. במסגרתה היכרתי את אי-אן ובאמצעותו – את טליה. ידעתי שלטליה יש תזמורת סימפונית מלאה וסוג המוסיקה הזה הוא האהוב עלי ביותר (אולי בגלל ההאזנה מדפנות הרחם ראה לעיל). לכן הבטחתי לטליה שעם צאתי לפנסיה, כאשר יהיה לי יותר זמן פנוי, אצטרף לתזמורת הקמפוס. וכך עשיתי ועכשיו אני מבלה אתכם פנסיה נפלאה.